להצטרפות למייל החודשי שמכיל עדכונים על סדנאות, טיפים ועוד...

 :לקבלת פרטים נוספים וקביעת טיפול

הקלינקה ממוקמת בכפר סבא

המאמר הנוכחי יתמקד במהו חולי, באספקטים הנפשיים הגורמים לחולי ובדרכים לריפוי.

חשוב לי לציין כי המאמר אינו מתייחס למחלות נפשיות כיוון שאיני תופסת אותן כשאר המחלות הפיזיות ובמובן האנרגטי רוחני הן עד עדיין מסתורין גדול בעיני.

תחילת דבר

המאמר מציג את התפישה שלי שנבנתה לאור נסיוני כמטפלת וגם כחלק מהתבוננות עמוקה בחיי. אין בו כדי להציג לכם את הדברים כאמת מוחלטת. לכו ובדקו בעצמכם, הסתכלו מסביבכם על אנשים שאתם מכירים ועל עצמכם. בחנו טוב טוב פנימה, ראו האם משהו בקולכם הפנימי מתחבר לדברים שנכתבו כאן.

ואם אתם מוצאים את עצמכם בין שורות המאמר, ייתכן כי זה הזמן לעבודה פנימית...

ובכן בואו ונפתח בשאלה, מהי מחלה?

על פי על פי מילוג-מחלה הינה "מצב שבו הגוף אינו בריא, עקב פגיעה, חיידק , וירוס וכדומה, חולי, דווי."

על פי וויקפדיה - "מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי. מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים.”         

ההגדרה האחרונה שמה דגש על הגורם לפריצה של מחלה כתוצאה מהפרה של תהליך הומיאוסטזיס שפירושו "מצב איזון או מצב יציב הנוגע היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית".

בשורה התחתונה לפי ההגדרות שהוצגו, מחלה היא מצב בו הגוף אינו בריא והיא מתרחשת במצב של חוסר איזון פנימי בגוף.

כיצד נוצר חוסר איזון הגורם למחלה?

כמובן שישנן הסיבות הגנטיות והביולוגיות הקיימות בעולם החומר. אם לדוגמה אכלתי משהו מקולקל כנראה שאקבל הרעלת מזון. אם כל המשפחה שלי חולה בסכרת, גנטית גם אני אמורה להיות חולה בסכרת אבל בפועל זה לא כזה פשוט.

 

בתיאוריות פסיכולוגיות וביולוגיות רבות מתייחסים לכך, שהאדם הוא תוצאה של יחסי הגומלין בין סביבה ותורשה. כלומר, גנטית אתה יכול להיות עתיר מחלות אבל כתוצאה מאורח החיים בו תגדל והסביבה שלך אותן מחלות כלל לא יתפרצו אצלך.

לכן בואו נעצור כאן את הבחינה הביולוגית ונתבונן מזווית אחרת בדוגמאות שהוזכרו מעלה.

נניח אם כך, שגם אם אכלתי משהו מקולקל ואקבל הרעלת מזון האופן שבו הגוף שלי יגיב, משך זמן ההתאוששות וההחלמה שלי יהיו שונים מאוד מאדם אחר. אם כל המשפחה שלי חולה בסכרת ויש לי את הנטייה למחלה בגנטיקה זה לא אומר שהגן שמפעיל את המחלה בהכרח יגרום לה להתפרץ אצלי.

מכירים את כל הסיפורים הללו על אנשים שעישנו כל חייהם ומתו בשיבה טובה? ולעומת זאת את הסיפורים על אנשים שניהלו אורח חיים בריא ונפטרו מסרטן ?

אז מה בעצם עושה את ההבדלים הללו? מדוע אדם אחד יהיה חולה ואחר לא?

לא אעניק פה תשובה חד משמעית אך כן אשמח לחלוק איתכם מספר תובנות שאספתי במהלך השנים.

סיפור מקרה להמחשה

נתחיל עם מספר תרחישים שונים להתמודדות עם חולי.

אדם לא מרגיש טוב, הוא מתחיל סבב רופאים והולך לבדיקות שונות.

בתרחיש 1 מוצאים את הבעיה, מאבחנים אותה ונותנים לה שם וטיפול שיפתור אותה.

בתרחיש 2 אין ברפואה פיתרון לבעיה אלא רק תרופות שיכולות להקל.

בתרחיש 3 אין אבחנה כי לא מוצאים כלום האדם מתעייף מבדיקות ורופאים, הרופאים מתחילים לרמוז לו או לומר לו במפורש כי ייתכן שזה פסיכוסומטי, כלומר נפשי, והאדם סובל ומיואש.

בכל אחד מהתרחישים שהוזכרו, האדם נתמך ברפואה הקונבנציונאלית שתאבחן את בעייתו ותתן לה שם ותרופה מה שלא קיבל כאן התייחסות הוא המימד הנפשי.

שאלות כמו איזה מצב רגשי קדם למחלה; האם היה ארוע קשה בחייו של אותו אדם טרם התפרצות המחלה; ושאלות רבות אחרות הבוחנות לעומק איפה המחלה תפסה אותי.

האם המחלה באה להראות לי משהו? מה לא היה מאוזן שם בפנים שהביא למצב הזה?

 

האם אתם ואחרים שאתם מכירים שואלים את השאלות הללו? האם לפני שאתם בודקים את הגוף אתם עושים בדק בית בנפש? הרי אם כל היום תאכלו ציאניד סביר להניח שלא תשרדו. ולכן מה אם הנפש מצויה תחת ערמות פסולות וזוהמה (שתכף אפרט מה כוונתי בפסולת וזוהמה) האם ייתכן שלא תהיה לכך כל השפעה על הגוף?

ייתכן שאי שם בתוך הנפש מתחיל חוסר האיזון הזה שמביא מחלה/כאב.

​ הפסולת והזוהמה מהסיפור האישי שלי

מגיל צעיר (עוד לפני גיל 18) היו לי כל מיני בעיות כרוניות ובכל פעם העניקו שם גנרי וכללי לבעיה, שם שלא באמת סיפק פיתרון או שלא מצאו כלל מה הבעיה. חברים היו צוחקים עלי שתמיד יש לי "משהו" וזה היה נכון. תמיד היה לי "משהו" אם זה בעיה ברגל שנמשכה 5 שנים עד שאיבחנו אותה, כאבי ראש במשך שנה וחצי שהפכו אותי להיות חצי בן אדם. בקיצור כל פעם הייתה לי איזה בעיה.

אני לא אשכח שמכרה שלי אמרה לי רננה אולי זה משהו שאת צריכה לבדוק לעומק עם עצמך. הסתכלתי עליה ואמרתי לה, תקשיבי בחנתי עם עצמי כל כך הרבה ועשיתי עם עצמי מלא עבודה "כנראה שזה פשוט נאחס" ובאמת האמנתי בזה שזה פשוט נאחס, שיש לי גוף רגיש שכל דבר קטן יוצר אצלי בעיה גדולה.

השנה, אחרי המון שנים של בעיות כרוניות מתמשכות, הבנתי שהיתה שם מלא פסולת וזוהמה בפנים, פשוט לא ראיתי אותה לא הבחנתי בה כגורם שיוצר חולי.

בספרה של לואיז ל. היי אתה יכול לרפא את חייך (משנת 1994 בהוצאת אור-עם) היא מונה ארבעה רגשות שלדבריה יוצרים חולי: אשמה , כעס, פחד ובושה. כאשר אוסיף על כל אלו מתח שמהווה תוצאה ישירה של אותם רגשות.

מעולם לא חשבתי על כמויות הכעס שהיו בי כלפי אנשים מסויימים מעולם לא חשבתי כי ייתכן והכעס שדחקתי הצידה מביא לחולי, כשחשבתי על זה, היה נראה לי מאוד הגיוני שאדם שחי עם הרגשות הללו בעוצמה גבוהה וחווה את הרגשות הללו על בסיס יומיומי או הם אגורים בגוף שלו, ברמת התא יהיה חולה או יסבול מכאב.

באופן יומיומי אנו מטפחים את גופנו, מתקלחים לניקיון, מזינים אותו באוכל, חלקנו דואגים לעשות ספורט, חלק דואגים לטפח אותו בחומרים מזינים וכולנו משתמשים בחדר השרותים לפנות פסולת.

אם כך, מה לגבי ניקיון הנפש? מתי אנחנו עושים ניקיון? יש שיגידו פעם בשנה נניח שביום כיפור הם צמים וחלק אף עושים עם עצמם חשבון נפש. לדעתי האישית חשוב לדאוג לניקיון  בתדירות גבוהה כיוון שאנרגטית יש לנו נטייה להתלכלך הרבה מאוד.

חשבו על כך לרגע, כמה פעמים חוויתם את אחד מהרגשות הללו (אשמה, פחד בושה,כעס ולחץ) במהלך השבוע? חשבו על כך בממדים של זמן ושנים. הרגשות הללו עושים את שלהם ולכן גם אם אינכם תומכים בתפישה שמחלה או אופן התמודדות עם מחלה מושפע מהמון מימדים נפשיים אלה עדיין רגשות לא נעימים לחוות.

​אז מה עושים במישור הנפשי? כיצד מנקים?

בדיוק כמו שהייתם מנקים בית לקראת סדר פסח. עוברים חדר חדר בפינות בכל המקומות שאף פעם לא מגיעים אליהם ומתחילים לקרצף - כך גם בנפש. את תהליך העיבוד ניתן לעשות  לבד או בליווי  מטפל/ת.

שלב 1: התבוננות והקשבה 

מתחילים בהתבוננות פנימה על הרגשות הבאים:

  • אשמה - אני לא בסדר (הולכת יד ביד עם ביקורת)

  • כעס - אני כועס על העולם/על עצמי (הולך יד ביד עם ביקורת)

  • פחד - שייכעסו עליי , ממה יהיה וכו...

  • בושה - שלא יידעו, שלא ייראו

​​שלב 2: קבלה

עלינו להכיר ברגשות כאלו שנמצאים בתוכנו, על מנת שנוכל  לעבד אותם ולשחרר אותם. 

שלב 3: עיבוד ושחרור 

כדי לנקות כמו שצריך עלינו לפעול בשני מישורים:

  1. עבודה על אהבה עצמית 

  2. עבודה על שחרור הרגשות השליליים 

שני המישורים הללו הולכים יד ביד.

נניח שאני כועסת על מישהו שלא הגיע לפגישה שקבענו. אני מתקשרת אליו והוא לא עונה ואז המיינד שלי מתחיל לייצר מחשבות כמו, איזה חוצפן, זה זלזול בבן אדם, זה ממש מרגיז, אין לו כבוד זה ממש לא בסדר, מה אני לא חשובה. לעומת זאת אם הייתי אוהבת את עצמי כנראה הייתי רואה את הדברים אחרת והייתי חושבת שאולי משהו קרה לו, אולי הוא לא הבין נכון, אולי זה הדפוסים שלו והוא אדם לא מאורגן במקום לייחס את הכל אלי. 

נניח שהמיינד שלי מלא ברעשים* (ראו הסבר מטה) ומייצר המון מחשבות שליליות. או אז עלי לעשות טיפול שורש לשינוי התפיסה שלי, טיפול השורש יכלול  עבודה על חמלה ואהבה כלפי עצמי ובו זמנית כשזרעי השינוי צומחים, אוכל לעשות עבודה מעודנת עם הרגשות שעולים. עם הזמן התהליך הזה ייצר באופן אורגני מחשבות חיוביות כלפי העולם והמציאות החיצונית.

* ברעשים כוונתי היא למחשבות טורדניות שמגיעות מהשלכה של עולמי הפנימי על המציאות החיצונית ומייצרות רגשות שליליים. 

טכניקות שונות לעיבוד רגשות שליליים:                                                                           

  • הצבת סימן שאלה- על כל מחשבה שלילית להציב סימן שאלה בסוף כמו, הוא לא הגיע כי הוא מזלזל בי יהפוך להיות שאלה הוא לא הגיע כי הוא מזלזל בי? שאלה זו תפתח לי זוויות ראייה נוספת ותאפשר לי פתח לשינוי דרך התפיסה שלי. 

  • שינון מנטרה - התרכזות חזרתית במשפט או מילה וע"י כך מונעים התגברות רעשים ורגשות שליליים שעולים בנו. מתרכזים ברגשות חיוביים וכך מפרקים את הרגש השלילי מתוכן. תוכלו ליצור לעצמכם מנטרה משלכם או להשתמש באחת קיימת. מנטרה לדוגמה היא של האופונופונו (מתוך הספר "הדרך הקלה ביותר" שנכתב על ידי מאבל כץ) "אני אוהבת אותך, סליחה, אני מצטערת, תודה" ובו זמנית ניתן לשלב את המילים "אני סולחת לך". את שילוב מילים זה הוספתי כשהרגשתי שהיה חסר לי לסלוח לאדם האחר והמילה סליחה הרגישה לי כללית מידי. כשאני עושה זאת אני שולחת את זה גם לאדם עליו אני כועסת וגם לעצמי בגלל החוסר באהבה עצמית. ניתן לקרוא בהרחבה על המשמעות מאחורי המנטרה של האופנופונו בספר עצמו ובאתרים שונים באינטרנט.

  • תרגול נשימות - מפחית את המתח, מחזיר לפרופורציה ומוציא מהדרמה.

  • מדיטציות של סליחה - היכנסו לאינטרנט ומצאו אחת.

ועוד שיטות רבות שתוכלו לסגל לעצמכם על מנת לשמור על ניקיון פנימי שיתבטא גם בעולם החיצוני.

מאחלת לכם שהמאמר הזה ישרת אתכם.

היה ותרגישו צורך בליווי  בתהליך של ניקוי הפסולת של הרגשות השליליים אני פה בשבילכם

היו ברוכים

רננה

*מאמר זה הינו מאמר מקורי כל העתקה של חלקים שלו ופרסומם ללא רשותי מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים 

מהי מחלה? ומה עושה אותנו חולים?