הגוף כשליח מסרים מהנפש

במאמר הנוכחי מטרתי היא להביא תובנות מסיפור הכאב הפרטי שלי לכדי כלים פרקטיים למי שחווה כאב כזה או אחר.

בזמן האחרון כואבת לי הרגל. זה כאב ישן, זה קצת כמו חבר ותיק שמכירים אותו ממש טוב, את כל ההרגלים והתגובות שלו , את הפרצופים המצחיקים, את הסיפורים שלו שתמיד חוזרים על עצמם. נחזור לכאב ברגל שהרים את ראשו וצץ שוב. "אני מכירה אותך" אני מתבוננת ואומרת לו, "אני שומעת אותך, הרי אנחנו כבר שנים מכירים".

 

לפני מספר שנים שרק הכרתי את הכאב הזה הקשר ביניינו נהיה ממש קרוב והכל קרה במהירות לפני שהספקתי לשים לב אליו כבר הוא השתלט לי על החיים. הכאב הלך והתגבר במהירות כל כך גדולה שתוך מספר שבועות בקושי יכולתי ללכת. חשבתי שאצטרך לוותר על טיולים, על ריצה על ריקודים ועל הרבה דברים אחרים שאהבתי, חשבתי שמכאן ואילך החיים ייראו אחרת והם באמת אז נראו אחרת הגעתי למצב שבקושי יכולתי ללכת. הייתי אז בת 23 והרגשתי נכה הייתי הולכת שתי דקות והכאבים היו כל כך חזקים שהם היו עולים עד לאזור האגן.

במשך חמש שנים עברתי מרופא לרופא ומבדיקה לבדיקה בסוף מצאו את הבעיה ואני מצאתי את הפתרונות. חזרתי לטייל, לרוץ פחות (מתוך טעמי שמנמנות) וללכת כמה שיותר. אבל מידי פעם הכאב מרים את ראשו וצץ. או אז אני יודעת שעליי לזקוף את אוזניי הזאבה שלי ולהקשיב פנימה, להקשיב לגוף שלי.

בעיני הגוף הוא שליח של הנפש , הוא מעביר לנו מסרים מהנפש שאנו לא מוכנים לשמוע, לא מוכנים להקשיב להם אז אנחנו סוגרים דלתות, אוטמים אוזניים ומכסים עיניים אבל לגוף מנגנונים מתוחכמים מאין כמוהם.

 כמה דברים שלמדתי מהכאב:

  • להקשיב לגוף! מה הוא מנסה לומר לי?

אז אצלי כשהרגל כואבת אני יודעת שאני רצה מהר מידי שעליי להאט את הקצב, לעצור, להתבונן , לקחת רגע לנשום ולהקשיב פנימה. לתת לנפש מקום של כבוד. אם אתעלם הכאב רק יחמיר. לכן אני משווה את הכאב לחבר ותיק, כזה שמכיר אותי טוב, זה שיבוא ויגיד לי את הדברים גם הפחות נעימים, גם אלו שהעדפתי לא לשמוע, כי הוא אוהב אותי ואני חשובה לו.

  • לשאול את עצמי מתי הכאב התחיל? האם זה היה בקבות ארוע רגשי ספציפי?

לכולנו יש כאבים כאלה שהולכים וחוזרים וחשוב שנהיה ערים להם, מתי הכאב צץ לראשונה ומתי הוא מרים ראש כל פעם. בדרך כלל אם אין הסבר חיצוני כמו מזג אוויר/מכה שקיבלנו וכודמה יש הרבה הסברים פנימיים

הגוף שלנו בעדנו והכאב צץ כשמופיע חוסר איזון, כשהגוף מנסה לומר לי משהו

  • במה נבחר להתמקד- האם ניתן להניע את המיקוד מהכאב, במה אוכל להתרכז על מנת להפחית את הכאב?

נושא הקשב הוא מאוד משמעותי בכאב, כמה מיקוד אני שמה עליו. לעיתים כואב לי אבל אני מדברת עם חברה ובגלל שאני כל כך עסוקה בלדבר איתה אני לא באמת שמה לב לזה שכואב לי.

  • הקפדה לעשות דברים שמשמחים אותי- כאב יורד כאשר אנו שמחים

לשמור על מצב רוח מרומם וחיובי זה אחד הדברים המאתגרים. פעמים רבות בזמנים של מצוקה וכאב אין לנו רצון לעשות דברים אבל ברגע שאנחנו מתחילים מדובר בהנעת גלגל חיובי, המצב רוח עולה ואז גם פיזית נרגיש טוב יותר.

לעיתים כתוצאה מהחולי ומהמכאוב הרבה דברים שמשמחים אותנו אין באפשרותנו לעשות עם זאת, נסו לחפש מה בכל זאת ניתן לעשות בין אם זה להאזין למוזיקה שאתם אוהבים, לאכול משהו טעים ועוד.

אני יודעת על עצמי באופן אישי שמצב הרוח שלי משפיע בצורה ישירה על מידת הכאב כלומר, בימים שבהם מצב רוחי ירוד בהם אני מסתובבת חסרת שקט ועצבנית אחוש בצורה הרבה יותר משמעותית את הכאב לעומת ימים שבהם מצב הרוח שלי חיובי.

 

  • אופטימיות וצניעות אלו מילות מפתח בהתמודדות עם כאב

פעמים רבות כשעולה כאב יש נטייה להתלונן ולהעצים אותו ולראות "שחורות" בהרבה מהמקרים יש מה לעשות

תתחילו לחפש מה הטיפול הנכון והמדוייק לכאב שלכם ותפתחו את הראש הפיתרון יכול להגיע מכיוון שאתם בכלל לא מתחברים אליו או מתחום שאתם לא מכירים. בחברות הזו עם הכאב ברגל ניסיתי כל כך הרבה לצד הרפואה הקונבנציונאלית: דיקור יפני, דיקור סיני, הידרותרפיה, שיטת אלכסנדר, הזרקה של חומרים לרגל, כירופרקט, רפואת תדרים משולבת עם הומופאתיה—הייתי מוכנה לנסות הכל כי האמנתי שיש פיתרון לכאב הזה ושלפעמים זה רק למצוא את המפתח הספציפי למנעול הספציפי.

אז מצאתי ומאחלת לכם שגם אתם תמצאו

מזמינה אתכם ליצור עימי קשר לתיאום טיפול בכאב

היו ברוכים

רננה

 :לקביעת טיפול

הקלינקה ממוקמת בכפר סבא

להצטרפות למייל החודשי שמכיל עדכונים על סדנאות, טיפים ועוד...